תפ"ח
בית המשפט המחוזי מרכז
|
19850-03-10
12/07/2011
|
בפני השופט:
1. רות לורך
2. זהבה בוסתן
3. צבי דותן
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד נועה ארזי
|
הנתבע:
פלוני (עציר)
עו"ד גיל גבאי
|
| הכרעת דין |
השופטת רות לורך-אב"ד
נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "
החוק").
1. כתב האישום
בכתב האישום נטען כי הנאשם נישא לפלונית (להלן: "
פלונית" או "
המנוחה"), בשנת 1998, כאשר במועד הרלוונטי לכתב האישום, התגוררו בני הזוג יחד עם ארבעת ילדיהם הקטינים, בשכונת הרכבת בלוד (להלן: "
הבית").
במהלך שנות הנישואין, פרץ סכסוך בין הנאשם ומשפחתו לבין פלונית, בין השאר על רקע חשדם שהיא לא נאמנה לנאשם.
עובר ליום 1.3.10 , במספר הזדמנויות, ביקשה פלונית להתגרש מהנאשם. עובר ליום זה, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לגרום למותה של פלונית.
ביום 1.3.10 בשעות הצהריים פרץ בבית ויכוח בין הנאשם לפלונית במהלכו הוא הוביל אותה בכוח לחדר השינה וסגר את הדלת בזמן שילדיהם נותרו לבדם בסלון .
הנאשם היכה את פלונית בין השאר באמצעות נעל שהביא עימו ולא חדל חרף צרחותיה ותחנוניה לחוס עליה למען ילדיהם, וחרף בכיים של הילדים.
במהלך הויכוח אמר הנאשם לפלונית כי עדיף שתמות ושהילדים יחיו לבד. הנאשם לפת את צווארה באמצעות ידיו ותוך שהוא מפעיל עליה את מלוא כובד משקלו, חנק אותה.
כתוצאה מכך מתה פלונית ממחנק מכני (תשניק). בהמשך, הנאשם השכיב אותה על המיטה כיסה אותה בשמיכה, יצא מהחדר ונעל את הדלת אחריו.
2. הרקע והשתלשלות האירועים
מן הראיות עולים הרקע והשתלשלות האירועים, שאינם שנויים במחלוקת, כמפורט להלן: הנאשם ופלונית נישאו בשנת 1998 ובמהלך השנים החליפו מספר מקומות מגורים, בעיקר נוכח טענות שעלו מצד בני משפחת הנאשם כי פלונית אינה נאמנה לו ומנהלת אורח חיים שאינו תואם את החברה המוסלמית אליה משתייכים הנאשם ופלונית. מערכת היחסים העכורה בין פלונית לבין משפחת הנאשם הביאה לכך שהיא הגישה תלונות במשטרה נגד אימו של הנאשם ובני משפחתו האחרים.
בני משפחת הנאשם אף פנו למשפחת המנוחה אך הללו בחרו שלא להתערב בסכסוך בין הצדדים.
עוד עולה כי הנאשם היה מודע לטענות והאשמות של בני משפחתו כלפי פלונית אך בחר להמשיך את הזוגיות עימה.
ביום 1.3.10 בשעות הבוקר, הגיע הנאשם לביתו לאחר שסיים משמרת לילה בעבודתו. הנאשם מצא את ילדיו בבית והבין מהם כי לא מתקיימים לימודים נוכח מזג אוויר גשום. באותה עת ישנה פלונית בחדרה.
לאחר שהנאשם טיפל בשניים מילדיו שהיו ערים והכין להם אוכל, ביקש שלא ירעישו, ונשכב לישון. בשלב כלשהו שמע הנאשם צעקות. פלונית התעוררה ניגשה למטבח, שברה כלים וצעקה. בתגובה ניגש אליה הנאשם, שוחח איתה, והוביל אותה לחדר השינה.
עוד אין מחלוקת כי לאחר הארועים שהתרחשו בחדר השינה, ומשנוכח הנאשם כי פלונית נפטרה, הוא כיסה אותה, לרבות את ראשה בשמיכה, יצא מהחדר נעל אותו ואמר לילדים לא להיכנס לחדר.
הנאשם הורה לבנו הבכור בן ה-10 באותה עת (להלן:
"אלמוני"), להתקשר לאימו המתגוררת בירושלים, על מנת שתבוא לקחת את הילדים לביתה, ואלמוני התקשר לראשונה לסבתו בסמוך לשעה 15:30.
לאחר מס' שעות, בסמוך לשעה 18:15, הגיעה אמו של הנאשם יחד עם אחותו (אלמונית) ואחיו (פלמוני) וכן הגיע מקרבת מקום גם קרוב משפחתו של הנאשם (י).